דעה / המלצה אישית

אנו קרבים לסוף שנת המס 2014, לכן זה הזמן לעשות בדק בית ולבדוק את מצב העסק ומצב התנאים הסוציאליים האישיים לצורך השלמה.

מהם הפרטים שיש לבדוק בצורה עקרונית:

1-      נושא התשלום למוסד לביטוח לאומי, לא לשכוח את בעיית הגמלה החוסמת.

2-      מקדמות מס הכנסה ולוודא שהמקדמה תואמת המציאות.

2.א להזכירכם הקטנת מקדמה לא מוצדקת תגרור אחריה קנסות.

2.ב במידה ושילמת מקדמותיך לפי דרישת מס הכנסה ויצטבר שהנך חייב יותר, אין כל סנקציה, ואם תשלם את היתרה עד סוף ינואר בשנה החדשה הנך פטור מריבית והפרשי הצמדה, עד סוף פברואר  ההנחה של הריבית והפרשי הצמדה היא של 50%, תשלום עד סוף מרץ מדנה הנחה של 25% בלבד.

3- לבדוק חוב למוסד לביטוח לאומי, ולפרוע אותו, תשלום במהלך השנה מקנה לך ניכוי בסך 52% על התשלום של ביטוח לאומי. (לא על מס בריאות)

3.א יש לך אפשרות לשלם את החוב בתשלומים נוחים על-ידי כריס אשראי, התשלום הוא בשיטת קרדיט.

3.ב רצוי לבדוק עם היועץ מס שלך את הכדאיות.

4- לבדוק את כל נושא השלמות לעובדים, חופשה, הבראה, פיצויי פרישה וכו.....

כל הוצאה כזאת (ובתנאי שהיא שולמה בפועל) מקנה לך הקטנה ברווחיות, ומכאן הקטנת חוב המס ושמירה על זכויות העובדים.

_ _ _ _

ארכה להגשת דוחות בעקבות תיקון תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון)

כל מי שחייב במס יסף חלה עליו החובה להגיש דו"ח לשנת 2013 וזאת עד 31/12/2014

מי חייב במס יסף?

כל מי שרווחיו/הכנסותיו מכל מקור שהו עלו בשנת 2013 על סך 811,560 ₪.

כל מי שמחזור פעילותו בניירות ערך עלתה על סך 811,560 ₪.

מס יסף הוא בגובה של 2%, קרי, יחיד המגיע למס שולי של 48% ישלם על החלק העולה על הסכום האמור 50%.

_ _ _ _

דיני עבודה

בתקופה האחרונה, משרדינו מוצף בשאלות לגבי ביטוח עוזרות בית בביטוח פנסיוני, להלן מדריך קצר:

 הביטוח הפנסיוני מגיע לכל עובד בישראל מעל לגיל 20 לאישה ומעל לגיל 21 לגבר.

 מתי מתחילים להפריש?

כמה צריך להפריש לפנסיה?

נכון לשנת 2014 ההפרשה היא בגובה של 17.5%.

חלוקת ההפרשה: 5.5% על חשבון העובד, 6% לפנסיה, ו 6% לקרן פיצויים

ה% האחרונים על חשבון המעביד.

זהירות I: משרד התמ"ת נוקט בביקורות פתע, הקנסות הם "דרקוניים" זאת ועוד המעביד צפוי לתביעה בבית הדין לעבודה, על המגיע כפנסיה, כל תנאים נלווים, כגון אובדן כושר עבודה, גמלה וכו....., בהעדר הפרשה, הפסיקה מלווה בהטלת קנסות, ריבית על הלנת שכר. אחריות לביצוע צו ההרחבה היא על המעסיק.

      זהירות II: ויתור העובד על ההפרשה גם אם ניתן בכתב בכתב אינו רלוונטי. ולא מהווה

      עילה מוצדקת למעביד לא להפריש את התנאים.

מס הכנסה

עוד על טופס 5329 "דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל"

רשות המיסים בישראל הוציאה לפני מספר ימים (10/08/2014) הנחיות לגבי טופס 5329 שנשלח לכ- 120,000.

למי נשלח הטופס?

1-      נישומים שלא הגישו דוחות למס הכנסה.

2-      נישומים שלא דיווחו בדו"ח מקוצר בגין הכנסות משכר דירה.

מה ייעשה עם הטפסים?

1-      יידרש מהנישום פתיחת תיק רטרואקטיבי משנת המס 2007.

2-      סוג התיק שייפתח הוא מסוג 95. (פתיחת תיק וירטואלי)

3-      האיש יידרש לדווח על טופס 353 "דיווח מקוצר בגין הכנסות שכר דירה".

4-      עם מילוי הטופס יוענק לנישום שובר תשלום אשר יכלול את סך המס בגין השנים 2007 – 2013.

5-      על הסכום המקורי יש להוסיף ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

6-      חישוב הריבית והפרשי ההצמדה היא מסוף כל שנת מס עד מועד התשלום בפועל.

7-      במידה ויוטלו קנסות (לא בטוח שלא יוטלו!!) בסמכות פקיד השומה לתת הקלות במקרים "מתאימים".

ריענון נושא הוצאות

רבים מהעסקים הקטנים, עסקים שיועץ המס דואג לרווחתם, ודואג לתת להם את האפשרות לדווח על מס אמת מבלי לקפח או להמעיט כהוא זה מזכויותיהם. מנהלים את עסקיהם מהבית, וככאלה יש להם זכויות.

היום שהעולם הינו כפר גלובלי קטן, ולא תמיד פתיחת עסק מצריכה, שכירות או רכישת משרד, עלויות של מיסים וארנונה, השקעות בתשתיות חשמל וכיו"ב..... השקעה בריהוט יקר, "למען הרושם" מעדיפים חלק מהעצמאיים בעיקר אלה שלא נדרשים לעבודתם משטחים גדולים ורחבים, די להם בחדר אחד, מעדיפים לנהל את עסקיהם מבית המגורים שלהם,  וזאת, על-מנת ובעיקר להוזיל עלויות.

לאותם נישומים ועסקים יש זכויות ואפשרויות להוזיל את עלויות המס שהם מחויבים, וזאת במטרת מוצהרת להגיע למס אמת. אנו מדברים על הוצאות עסקיות (הוצאות בייצור הכנסה) הנגזרות מתוך הוצאות פרטיות.

קביעת פקודת מס הכנסה.

סעיף 17 לפקודת מס הכנסה קובע:  "לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי סעיף 31 - יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד"

סעיף 31 לפקודת מס הכנסה קובע: "שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות - בין דרך כלל ובין לסוגים של נישומים - בדבר הגבלתו או אי התרתו של ניכוי הוצאות מסויימות....."  

יש לציין כי עמדת רשות המסים אינה עמדה דווקנית, והיא אינה מיישמת הוראות סעיף 17 ככתבו וכלשונו,  רשות המיסים השאירה סוג של פתח מילוט, וקבעה לה מספר קריטריונים,  להכרה באותם הוצאות מעורבות, בצורה יחסית (הניתנת להוכחה) מתוך ההוצאה הגלובלית הפרטית. העיקרון הוא שתהיה הפרדה בין שני מרכיבי ההוצאה.

להזכיר בית המשפט העליון בעניין ורד פרי הכיר בעיקרון שיש להטיל מס על ההכנסה האמיתית של הנישום, קרי, מס אמת. כב' המשנה לנשיאה, השופט ריבלין, קבע לעניין זה, כי "הימנעות מהתרת החלק שהוצא בייצור ההכנסה בניכוי תביא למיסוי הנישום במס העולה על הכנסתו האמיתית - תוצאה שאינה ראויה לפי תכלית מס ההכנסה בכלל והוראות סעיף 17 בפרט".

בהכרת רשות המיסים, כי תמיד קיימות הוצאות מעורבות, (אחזקת רכב פרטי בעסק, טלפון סלולארי, אש"ל וכו.....) בתוקף סמכותו על-פי סעיף 31 לפקודת מס הכנסה התקין תקנות, (ניכוי הוצאות מסוימות) תקנות אלה מקנות לו, סמכות לקבוע הגבלה או התרה של הוצאה מחוץ למסגרת הנוקשה של סעיף 17 לפקודת מס הכנסה. הם מקנות לו אפשרות, לקבוע "מסמרים" ל-% ההוצאה או חלק ממנה המותרים בניכוי.

אני מגיע למסקנה כי עמדתו של המחוקק בסוגית ההוצאה המעורבת: כל עוד הנישום מוכיח כי ניתן להפריד הוצאה מעורבת לרכיביה, פקיד השומה  יתיר בניכוי את החלק המהווה הוצאה בייצור הכנסה. כך, אנו רואים כי רשות המיסים הסכימה לפרש את סעיף 17 לפקודה, כך, שיהווה תכלית ראויה לתשלום מס אמת.

אני חייב להודות כי שלטונות מס ערך מוסף עוד לפני רשויות המס הכירו בתופעה של הוצאה מעורבת. וקבעו קריטריונים להכרה במס ערך מוסף תשומות חלקי הנע בין 25% ל- 67%.

יש תמיד לזכור וליישם את תנאי סעיף 17:

א-      לשם בירור הכנסתו.

ב-      ההוצאות יצאו (כולן) בייצור הכנסתו.

ג-       שהוצאו בשנת המס.

 _ _ _ _

פיצויי פרישה טופס 161 – 161א

כידוע תשלום פיצויי פרישה לעובד פטורים ממס עד לתשלום חודש לכל שנת עבודה מוכפל במשכורתו החודשית עד לתקרה של 12,360 ₪, כל סכום מעל תקרה זו מחויב במס.

תשלום פיצויי פרישה לעובד מחייב שיתוף  פעולה בין המעסיק (אין לומר יותר מעביד), העובד,  ושלטונות המס, וחברת הביטוח שבה מופקדים כספי הפיצויים.

מדוע קיימת דרישה של שלטונות המס למלא 2 סוגי טפסים?

כיום שלטונות המס הפסיקו להטיל את חישובי הפטור או החיוב במס בידי המעסיק או חברת הביטוח.

הם החליטו ליטול את השליטה בידיהם.

לשם כך ייצרו שלטונות המס 2 סוגי טפסים הרשומים בכותרת.

טופס 161

ימולא על-ידי המעסיק

אין רלוונטיות אם התשלום הוא על-ידי המעסיק ובין אם דרך קופה כלשהי.

הטופס יישלח לפקיד השומה יצורף אליו:

א-  טופס 161א.

ב-  3 תלושי שכר אחרונים.

ג-   העתק מהטופס יימסר לידי העובד.

א-  ימולא על ידי העובד.

ב-  אי-מילוי הטופס תמנע מהעובד זכאותו לפטור.

ג-   על העובד להעביר אישית את הטופס לפקיד השומה.

לאחר מילוי הטפסים ורישום כל השדות יש לשלוח את הטפסים לפקיד השומה, זה האחרון ייחשב את % המס המגיע וידאג להוציא אישורים למעביד ולקופות הפיצויים את % המס שיש לנכות. אם בכלל.

המוסד לביטוח לאומי

תיקון 159 – הוספת סעיף 363א לחוק

החל מיום 1.1.2015, לא ייגבו ולא יקוזז חוב של מבוטח למוסד לביטוח ביטוח לאומי, במידה וחלפו 7 שנים מתאריך התהוות החוב.

מתי חלה תקופת ההתיישנות החוב לביטוח לאומי?

1-  - אם לא נשלחה הודעה על החוב.

2-  - גם אם נשלחה הודעה ולא ננקטו הליכי גבייה.

3-  - אם לא בוצע קיזוז תוך שבע שנים ממועד בדרישה.

מתי לא תחול התיישנות החוב?

1-  - מבוטח שחלה עליו חובת רישום ולא נרשם.

2-  - מבוטח שלא דיווח כחוק על הכנסותיו.

3- - על חוב החל מ- 01/01/1999 יש אפשרות למוסד לביטוח לאומי  לשלוח דרישת חוב עד לתאריך 30/06/2016 – משלוח הודעה כזאת תהיה לגיטימית ולא תידחה בטענה שעברו 7 שנים והחוב התיישן.

מה דינו של מבוטח שלא נרשם?

מניין 7 השנים יחול מהמועד שבו נרשם, או מהמועד שנתקבל המידע על המבוטח מרשות המיסים. בדמי לפי המוקדם.

מה הדין כשמתקבלת שומה סופית?

לגבי מבוטח שחבות דמי הביטוח שלו תלויה בשומה סופית של פקיד השומה, וזו נקבעה לאחר חלוף שבע השנים האמורות – תחול ההתיישנות במועד קביעת השומה הסופית. 

ברור לכולי עלמא, כי המוסד לביטוח לאמי יעשה מאמצים עילאיים לשלוח דרישות חוב מ- 01/01/1999 עד 30/06/2016, במאמץ לגבות כמה שיותר כספים לפני שיוכרז עליהם כ "חובות אבודים".

הנתונים המפורסמים בעלון זה

מובאים באופן כללי, תמציתי ולתשומת לב בלבד

רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב