תיקוני חקיקה

מאת: שירן הלוי, מתמחה בתחום המיסוי ומנכ"לית חברת הדו"ח הפשוט בע"מ

www.hadochhapashut.com , [email protected]

להמשך קריאה והורדת עדכוני החקיקה המלאים לחצו כאן.

במהלך החודשים האחרונים נעשו מספר שינויי חקיקה בתחום המס. תיקונים אלו נוצרו בגין חקיקת חוקים חדשים ובגין תיקונים שוטפים.

להלן רשימת החוקים בגין התיקונים כאמור:

"חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה) התשע"ד-2014".

"חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014".

"חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014".

"חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה) (מס' 2), התשע"ד-2014".

ואולם, תיקוני החקיקה המובאים להלן הינם רק תיקונים בפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) ובחוק מע"מ בלבד, למעט אם נאמר אחרת. 

תיקון 200 לפקודה ותיקון 45 לחוק מע"מ-

"החוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה) התשע"ד-2014"

בחוק זה הורחבו דרכי הגבייה והאכיפה ברשות המס על החייב, והורחבו סמכויות:

פקיד השומה- במס הכנסה.

מנהל מע"מ- במע"מ.

דרכי הגבייה והאכיפה הן בפקודה והן בחוק מע"מ דומות במהותן, וכפי שיפורט להלן:

כללי:

סעיפי 193 ו-194 לפקודת מס הכנסה מתירים לפקיד השומה לאכוף את "תשלום החייב במס" ולבצע "גביית מס במקרים מיוחדים" [1]

ואולם, תיקון זה מרחיב את סמכויותיו של פקיד השומה לגביית החוב, באמצעות:

1- עיקול הרכב.

2- קבלת ערבות להארכת מועד תשלום החוב.

3- תפיסת רכוש כאשר אין הבטחה בעיקול לתשלום חוב המס.

4- עיכוב יציאה מהארץ בחברת מעטים, הן של הבעלים והן של המנהלים.

1- עיקול הרכב:

בסעיף 193, הוסף סעיף חדש קטן (ב) ובו ניתנת האפשרות לפקיד השומה לעקל את רכבו של החייב במס העומד ברשות הרבים[2] ובתנאים הבאים:

1- הרכב חונה בסמוך לחצריו של החייב.

2- במידה והרכב אינו חונה בסמוך לחצריו של החייב,

    צריכים להתקיים התנאים הבאים:

    א- לפני העיקול בפועל, היה עיקול ברישום הרכב במשרד הרישוי [3].

    ב- נעשה מאמץ ממשי להודיע לחייב על העיקול בסמוך לעיקולו זה.

                במידה והחייב הינו תאגיד, ההודעה צריכה להיוודע למי שבדרך קבע נוהג ברכב, לבא 

                כוחו של החייב, או למשרד הרשום של התאגיד.

    ג- הרכב אינו רכב של נכה [4]

2- קבלת ערבות להארכת מועד תשלום החוב:

על קבלת ערבות כאמור, התווסף סעיף חדש לפקודה והוא:

"סעיף 193א- ערב לתשלום חוב מס".

כאשר ניתנת ערובה לפקיד השומה בגין חוב של אדם כתנאי להארכת מועד תשלום החוב (5) רשאי פקיד השומה [6] באמצעותו או באמצעות בית המשפט המוסמך לכך לאכוף ערבות זו.

ואולם, לא יינקטו הליכים אלא רק אם התקיימו כל אלה:

1- החוב הינו בגין ניכויים על חשבון המס [7]

2- פקיד השומה רשאי לגבות את החוב [8]

3- לנותן הערבות הוסבר הן בע"פ והן בכתב כי מילוי הערבות ייגבה בדרך זו.

4- אין מניעה מדרישת קיום החוב מהערב [9]

3- תפיסת רכוש כאשר אין הבטחה בעיקול-לתשלום חוב המס:

סעיף 194 לפקודה מתייחס בנושא "גביית מס במקרים מיוחדים".

ואולם, לגבי עיקול רכוש התווספה הגדרה בסעיף קטן (ג)(2) לסעיף הנ"ל, הקובעת כי:

חייב, שיש לגביו חשש כי המס לא ייגבה והעיקול אינו מספיק להבטחת גביית החוב- ניתן לתפוס את רכושו.

4- עיכוב יציאה מהארץ בחברת מעטים, הן של הבעלים והן של המנהלים:

בתיקון זה, התווסף גם סעיף חדש קטן (ג)(1) לסעיף 194, הקובע כי:

בחברת מעטים [10] רשאי בית המשפט להורות על עיכוב יציאה מהארץ של כל:

1- מנהל פעיל בחברה.

2- מנהל עסקים.

3- חבר המחזיק מניות המזכות אותו ב 25% לפחות, מ:

      א'- כח ההצבעה.

      ב'- הון החברה [11]

ובתנאי שעיכוב היציאה מהארץ הינו בגין הבטחת תשלום המס, באמצעות:

1- חקירה.

2- גביית מס בנסיבות מיוחדת [12]

3- כל פעולה אחרת.

ובית המשפט שוכנע כי יציאה מהארץ עלולה לסכל את גביית החוב ו/או הטלת ערובה.