כמו כן , הורחב מעגל האחראים כלפי העובד גם למזמיני שירות של עובדי קבלן באמצעות הליך מנהלי הן על המעביד והן על מזמין השירות, וכן הטלת אחריות אזרחית ופלילית על מזמין השירות. .

בנוסף לכך, הוטלה אחריות פלילית על מנהל של רשות ציבורית, במידה והרשות לא תיקנה את ההפרות וממשיכה לפגוע בעובדים.

על פי סעיף 3 לחוק , עשה מעביד , או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה (בפרק זה - מעביד), מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי .

נקבעו 3 דרגות חומרה להטלת העיצום הכספי כמפורט בתוספת השניה לחוק.

חלק א' בתוספת השניה – הדרגה הנמוכה ביותר

סעיף 3 (1) מטיל עיצום כספי בסך של - 5,000 שקלים חדשים. לגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית - 2,500 שקלים חדשים;

-1-

להלן הוראות החוק . על הפרתן יחול עיצום כספי כאמור בסעיף 3(1):

(1) ניהול פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית;

(2) ניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(3) איסור העבדת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי, לפי סעיפים 11, 11א ו–12 לחוק עבודת הנוער;

(4) איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי סעיף 18 לחוק עבודת הנוער;

(5) איסור העבדת נער בלא פנקס עבודה, לפי סעיף 28 לחוק עבודת הנוער;

(6) ניהול פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער;

(7) התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד בקבלת היתר להעבדה, לפי סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער;

(8) קביעת תקנון לפי סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;

(9) הצגת מודעה לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום;

(10) איסור דרישת פרופיל צבאי לפי סעיף 2א(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988;

(11) איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988;

(12) איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

(13) איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד, לפי סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000;

(14) מתן הפסקות לעובד לפי סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור;

(15) מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים לפי סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(16) מתן הפסקה בין ימי עבודה לפי סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(17) איסור העבדת עובד במשמרות בעבודת לילה רצופה לפי סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה, שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור;

(18) איסור העבדת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית בלא אישור רפואי או שלא בהתאם לתנאי האישור הרפואי ובלא הסכמתה, לפי סעיף 10(א) ו–(ב) לחוק עבודת נשים;

(19) איסור העבדת עובדת שילדה במשך ארבעה חודשים שלאחר חופשת הלידה בעבודת לילה או במנוחה השבועית בלא הסכמתה, לפי סעיף 10(ג) לחוק עבודת נשים.

חלק ב' בתוספת השניה – הדרגה הגבוה יותר

סעיף 3 (2) מטיל עיצום כספי, על העבירות להלן , בסך של - 20,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) - 10,000 שקלים חדשים;

להלן הוראות החוק :

(1) מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;

(2) תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו–11 לחוק חופשה שנתית;

(3) תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;

(4) איסור העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה;

-2-

(5) תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(6) תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(7) איסור העבדת צעיר או מי שמלאו לו 18 שנים, ושחל עליו חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, בשעות הלימודים לפי סעיף 2(ב1) לחוק עבודת הנוער או בלי שנמסרה למעביד הודעה לפי סעיף 28א לחוק עבודת הנוער;

(8) איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;

(9) מתן הפסקות לנער לפי סעיף 22 לחוק עבודת הנוער;

(10) איסור העבדת נער הלומד לימודי ערב בשעות לפי סעיף 23(א) לחוק עבודת הנוער;

(11) איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער לפי סעיף 23(ב) לחוק עבודת הנוער;

(12) איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער;

(13) מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד-מעביד, לפי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001;

(14) מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה לפי סעיפים 1 עד 3 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002;

(15) מסירת תלוש שכר לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר;

(16) איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר;

(17) איסור העבדת עובדת או עובד בחופשת לידה לפי סעיף 8 לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור;

(18) איסור חיוב עובד של קבלן כוח אדם בתשלום לפי סעיף 12 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

חלק ג' בתוספת השניה – הדרגה החמורה ביותר

סעיף 3 (3) מטיל עיצום כספי , בסך של - 35,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) - 17,500 שקלים חדשים, על הפרת ההוראה להלן.

להלן הוראות החוק :

(1) איסור העבדה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר, לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(2) איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(3) איסור העבדת נער מתחת לגיל המותר לפי סעיפים 2, 2א ו–7 לחוק עבודת הנוער;

(4) איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, בלא היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;

(5) איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;

(6) איסור העבדת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;

(7) איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער;

(8) העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר;

(9) איסור הלנת שכר לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר;

(10) תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום;

(11) תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

-3-

(12) איסור פיטורי עובדת או עובד בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור;

(13) איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד, בלא היתר, לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור;

(14) איסור פיטורי עובד המשרת במילואים בלא היתר לפי סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949;

(15) תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה.

(16) איסור קבלת בטוחות מעובד או מימושן לפי סעיף 2 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012.

במקביל נקבע, כי לסכום העיצום הכספי יתווספו סכומים נוספים בגין כל יום בו תימשך ההפרה ובגין "הפרה חוזרת" (הפרה שבוצעה בתוך שנתיים מביצוע ההפרה לראשונה).

החוק מוסיף וקובע, כי מעביד אינו רשאי לבטח את חבותו וחבות נושאי משרה בגין עיצומים לפי החוק וכי לא ניתן לשפות נושאי משרה בגין העיצומים הכספיים.

סעיף 5א קובע שאם העובד יצהיר כי המעביד לא מילא אחר הוראות החוק לעניין מתן הודעה לעובד על תנאי עבודתו ו/או מתן הודעה לעובד על שינוי תנאי עבודתו, נטל ההוכחה להוכיח אחרת, מוטל על המעביד.

זו סנקציה , מאוד חמורה ועל מנת להימנע ממנה יש להקפיד אחר הוראות החוק לעניין מתן הודעה לעובד על תנאי עבודתו ו/או מתן הודעה לעובד על שינוי תנאי עבודתו

בכבוד רב,

פרי מישל

מאמרים נוספים בתחום: