כותב המאמר : ד"ר אבי נוב, עו"ד. מומחה בדיני מיסים ומיסוי בינלאומי

.

בתוכנית הכלכלית החדשה מוצעים שינויים במערכת המיסים, הכוללים, בין היתר, את ההוראה כי העלמת המס תוכר כעבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון. האינטרס של רשות המסים בהכללת עבירת מס בחוק לאיסור הלבנת הון הוא שניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של חוק איסור הלבנות הון, שהענישה הכרוכה בו חמורה יותר. העונש המרבי במקרה זה יהיה עשר שנות מאסר וניתן יהיה גם לחלט את רכושם של העבריינים. בנוסף לכך, המידע שהרשות להלבנת הון צוברת, יתחיל לזרום לרשות המסים, כמפורט להלן.

בהמלצת הארגון למען שיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (Organization for Economic Cooperation and Development) ("OECD") בו חברות 30 מדינות, נקבע כי יש מקום להלחם בתופעות של העלמות מס אף במסגרת חוקי הלבנת הון וכן לקבוע רשימה של המדינות שלא ישתפו פעולה בתחום זה. קביעה זו אף עולה בקנה אחד עם הגדרת עבירת מקור לפי United Nation Convention Against Transnational Organized Crime ("אמנת פלרמו"), בה נקבע כי כל העבירות שדינן לפחות 4 שנות מאסר אמורות להוות "עבירת מקור" לצורך הלבנת הון.

עבירות מיסים

סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] קובע כך:

"אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן דינו – מאסר שבע שנים…

..(5) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן".

העבירות הנכללות בסעיף ‎220 לפקודה הן עבירות אשר נעברו במזיד בכוונה להתחמק ממס. עבירות בהתאם לסעיף ‎220 עניינן במעשים רצוניים ומכוונים של אדם המיועדים להשיג מטרה של הקטנת נטל המס באמצעים אסורים על ידי החוק, זאת להבדיל משימוש באמצעים חוקיים לצורך תכנון מס.

רשות המסים מעוניינת כעת להוסיף עבירה לפי סעיף 220(5), שהיא עבירה של התחמקות ממס על ידי מרמה, ערמה או תחבולה, לרשימת עבירות המקור המצויה בתוספת הראשונה לחוק.

רשות המסים סבורה כי כאשר היא חוקרת את העבירות שעליהן היא מופקדת, יהיה זה בלתי יעיל לפצל את החקירה כך שהחקירה הנוגעת להלבנת ההון תעשה בידי המשטרה, והדעת נותנת כי יש מקום שאותו גורם יקיים במאוחד את החקירה הן לגבי עבירת המקור והן לגבי עבירת הלבנת ההון הקשורה בה.

לפיכך, רשות המסים מציעה לבצע תיקונים עקיפים בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ובחוק מס ערך מוסף, התשל"ד – 1975, ולקבוע כי הגורם המוסמך לחקור את עבירת המקור יהיה מוסמך לחקור גם את עבירת הלבנת ההון, והכל בתיאום עם משטרת ישראל על פי נהלים שיקבעו.

בסעיף 30 לחוק איסור הלבנת הון נקבע כי הגורמים הרשאים להגיש בקשה לקבלת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון הם: משטרת ישראל (סעיף 30(ב) לחוק העיקרי); שירות הבטחון הכללי (סעיף 30(ג) לחוק העיקרי) ורשות מסוגה של הרשות לאיסור הלבנת הון במדינה אחרת (סעיף 30 (ו) לחוק העיקרי).

רשות המסים מעוניינת שייקבע בחוק שהיא תוכל לפנות בבקשה לקבלת מידע לרשות לאיסור הלבנת הון, ככל שהבקשה נוגעת לחקירת איסור הלבנת ההון הקשורה בעבירת המקור אותה הוסמכה רשות המס לחקור. הרעיון הוא לקבוע הסדרים מתאימים כדי שגורמי החקירה במס ההכנסה ובאגף המכס והמע"מ יהיו מוסמכים לפנות בבקשה לקבלת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון.

להרחבה בנושא זה, ראו: מדריך לעבירות מס והלבנת הון