|
חוק ההסדרים 2013 - 2014
ראשית אני רוצה להתייחס לחוק ההסדרים לשנת 2013 – 2014 חוק זה גרם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים על חוסר האמינות של מחוקק המס, מה שהוא הבטיח בשנה אחת הוא רומס ברגל גסה שנה לאחר מכן. כך שאזרח המצוי אינו יכול לתכנן ולכלכל את צעדיו.
בשלב זה היות וכל נושא הרפורמה נמצא בדיון בוועדת הכספים, נחזור ונדון בעניין בשלב מאוחר יותר, כאשר יתקבלו ההחלטות בוועדת הכספים, והחוק יובא בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ישראל, בתקווה שחלק מהגזרות המתוכננות יבוטלו ולו מטעמי ההיגיון הפשוט. וההכבדה על הציבור.
דיני עבודה
דמי הבראה ליום במגזר הפרטי 374 ₪ ליום החל נ- 01/07/2012
עיקרי חוק עבודת נוער : (1)
החופש הגדול החל ואתו העסקת נוער, להלן מספר הנחיות:
1- אין להעסיק נער מתחת לגיל 14.
2- נער שארם מילאו לו 16 אין להעסיקו יותר מ- 8 שעות ליום (40 שעות לשבוע).
3- אין להעסיק נער כאמור לעיל בין השעות 20.00 – עד 08.00 בבוקר.
4- נער מגיל 16 ומעלה ניתן להעסיקו 9 שעות ליום אך לא יותר מ- 40 שעות שבועיות.
5- נער בגילאי 16 – 18 אין להעסיק בין השעה 22.00 – עד 06.00 בבוקר.
6- אסור עבודה בשעות נוספות.
7- נער שעובד מעל ל- 6 שעות יומיות יש לאפשר לו הפסקה של 45 דקות מתוכם 1/2 שעה ברציפות.
8- תעריפי שכר:
עד גיל 16 3,010 ₪ לחודש – 17.40 ₪ לשעה
גילאים 16 -17 3,225 ₪ לחודש – 18.64 ₪ לשעה.
גילאים 17 – 18 3,569 ₪ לחודש – 20.63 ₪ לשעה
ביטוח לאומי
בית הדין האזורי לעבודה קבע ביום 13/05/2013 כי נותני שרות שפנו לחברות שהנפיקו להם חשבוניות, הם בעיני המוסד לביטוח לאומי "עובדים עצמאיים" וכל המשתמע מקביעה זו.
בית הדין קבע:
· מטרת החברה לפטור עובדים עצמאיים מנטל ניהול ספרים אצל רשויות המס.
· אין כל קשר בין החברה המוציאה חשבוניות לנותן השירות.
· כתוצאה אין בין החברה לנותן השירות יחסי עובד מעביד.
חישוב מאוחד נפרד – הצעת חוק
הממשלה הוציאה הצעת חוק לגבי בן / בת זוג העובדים ביחד מול ההצעה שחתמו עליה 70 חברי כנסת.
להלן ההצעה
הכנסת בן/בת הזוג לשנת 2014 60,000 ₪
2015 70,000 ₪
2016 90,000 ₪
2017 108,000 ₪
תנאים:
10 חודשי עבודה
36 שעות עבודה שבועיות
העבודה לא מתבצעת מהבית.
הודעה לפקיד השומה חודש ימים לפני תחילת שנת המס.
על-זה נאמר "ההר הוליד עכבר"
מס ערך מוסף
החל מ- 01/07/2013
סכום להחזר שאפשר להגיש בבנק עומד על 18,566 ₪ כל סכום מעל לסכום האמור יש להגיש בתחנת מס ערך מוסף בו מתנהל התיק של העוסק.
קנס על איחור בהגשת דוח 217 ₪ לכל שבועיים איחור.
האם יש להתיר בקיזוז מס תשומות בשל שכ"ט עו"ד בגין ייצוג בהליכי עבירות פליליות שהסתיימו בהסדר טיעון?
בית-המשפט העליון, מפי השופטים א' רובינשטיין, י' עמית וצ' זילברטל, דחה את הערעורים.
בפסק-דין נקבע, כי אין לנַכּוֹת מס תשומות על הוצאות של עבירות שנעברו תוך כדי פעילות עסקית, שכן דבר זה נוגד את תקנת הציבור.
מנגד, נקבע, כי אין מחלוקת שזיכוי מוחלט מַצדיק ניכוי מס תשומות בגין ההוצאות המשפטיות.
חובת ניכוי במקור משכר – חובת מקבל השכר לתשלום מס (2)
 עמ"ה09-11 -20085 לייב בלניצקי (המערער) נ ג ד פקיד שומה ירושלים 2 (המשיב)
בבית המשפט המחוזי בירושלים לפני כב' השופט דוד מינץ.
על מה נסוב הערעור?
1- המערער, עבד בעמותת צעירי אגודת חב"ד המרכז להלן: כשליח בענייני –כספים.
2- המערער, היה מורשה חתימה בחשבונות העמותה, בעל זכות חתימה על השיקים שלה, החזיק בקודי הגישה לכספות שלה וכיו"ב.
3- במסגרת חקירה שנערכה בעמותה על ידי פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ומשטרת ישראל, הודה המערער כי בנוסף לכספים שקיבל מהעמותה ונרשמו בתלושי השכר שלו, הוא קיבל כספים נוספים אשר לא נכללו בתלושי השכר.
4- כספים נוספים אלה לא דווחו לשלטונות המס ולא נוכה בגינן מס במקור.
טענות המערער
1- לא היה הסכם עבודה בכתב בינו לבין העמותה.
2- תנאי עבודתו סוכמו בהסכם בעל פה.
3- התנאי העיקרי בהסכם העבודה היה גובה משכורתו נטו.
4- העמותה רשמה בתלוש השכר רק חלק ממשכורתו .
5- העמותה (המעביד) הצהירה הצהרת כזב לרשויות המס, הן בדוחות החודשיים והן בדוחות השנתיים.
6- העמותה העבירה לשלטונות המס רק חלק מהניכויים אותם היה עליה להעביר בגין משכורתו. (מה שדווח בתלוש השר) - בדרך זו נהגה העמותה גם עם שאר עובדיה.
7- המערער טען כי, בנסיבות אלו את המס בגין הכספים שלא דווחו היה על המשיב לדרוש מהעמותה (המעביד) ולא ממנו. זאת בהתאם לסעיפים 164 – 168 לפקודת מס הכנסה.
8- המשיב חרג במקרה זה מהדין וממנהגו במקרים דומים ופעל משיקולים זרים ובלתי ענייניים.
9- למען הזהירות המערער מכחיש את הסכומים שנקבעו בשומה, היות והסיכום בינו לבין העמותה לתשלום שכר נטו , לכן אינו יכול לחשב מהו סכום הברוטו ממנו נגזר המס.
טענות המשיב
1- ככלל, לטענת המערער אין ממש.
2- נכון שמעסיק מחויב לנכות מס במקור ממשכורתו של עובדו, אך אין בכך כדי לגרוע מחובת העובד עצמו כלפי רשויות המס. (הוא הנישום)
3- גם טענת המערער כי לא ניתן להחיל את סעיפי הפקודה על שכיר, אין בה ממש.
4- המערער, אינו יכול לטעון על פטור מהגשת דוח על-פי תקנות מס הכנסה היות ולא התקיימו תנאי התקנות .
5- במקרה זה המערער לא היה זכאי לפטור בשל העובדה כי לא נוכה ממנה מס במקור כדין.
6- לגבי הטענה, כי קיים הסכם בינו לבין המעסיק על תשלום שכר נטו , לא מילא המערער ולא המעביד על קיום הוראת הפקודה סעיף 141 כי במקרים כאלה יש למסור על כך הודעה למנהל רשות המיסים, תוך 21 יום מיום עשיית ההסכם.
7- מאחר והמערער לא עשה כן, המשכורות שקיבל תחשבנה כמשכורות רגילות, היה על המערער להגיש דו"ח על הכנסותיו במלואן.
8- גם בהנחה שהתנהלותו של מעביד לקויה, אין בה כדי לבטל את חיובו של העובד עצמו, במקרה שלנו, יש ראיות כי העובד ידע כי מדובר בסכומים לא מדווחים, כספים אשר לא הופיעו בתלוש השכר.
9- בהתאם לממצאי החקירה, המערער היה מצוי בענייניה הכספיים של העמותה, נשא בתפקיד בכיר בה, והיה מורשה חתימה בה. ניתן היה אפוא, לצפות כי ידע כי הוא מקבל כספים שלא נרשמו בתלוש השכר.
10- באשר לגובה המס נטען כי לפי ממצאי החקירה ניתן לכמת את שיעור הכספים הנוספים שקיבל המערער עליהם לא דווח לרשויות המס, מתוך עדות המערער עצמו.
דיון והכרעה
1- המסכת העובדתית בעיקרה לא הייתה שנויה במחלוקת.
2- המערער הודה בתצהירו במפורש כי היה מודע לכך שחלק משכרו בעמותה אינו מדווח וכי אין משולם בגינו מס.
3- הוא היה מודע לכך שמדובר בשיטה כוללת בה נקטה העמותה כלפי כלל עובדיה במשך השנים.
4- בהודעה שמסר במשטרה ביום 18/11/2007 הוא הודה כי במהלך השנים, בנוסף למשכורת שקיבל בתלוש השכר הוא קיבל שכר נוסף. בין השנים 1995 – 2005. (ראה חישוב בסוף הכתבה).
5- למערער 2 טענות עיקריות:
האחת, שלא הוא הנושא לפי דין בחובת תשלום המס על השכר ששולם לו על ידי העמותה ולא דווח על ידה, אלא, היא זו הנושאת בחיוב.
השנייה, כי נתוני השומה שהוצאה לו בידי המשיב אינם נכונים, וכלולים בהם סכומים הגבוהים מהסכומים ששולמו לו בפועל.
6- אכן, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, על המעביד חלה החובה לנכות מס משכר עובדיו ולהעבירו לרשויות המס.
7- ככלל, פקיד השומה אינו פונה אל העובד שמשכרו אמור המס להיגבות, אלא אל המעביד המהווה מעין "צינור טכני" להעברת המס שבניכויו אמור היה לטרוח.
8- אולם, אין בחובתו של המעביד, שעליו הטיל המחוקק את מלאכת גביית המס, כדי לבטל כלל את חיובו של העובד עצמו, (הנישום) כלפי רשות המס.
9- במעשה הניכוי ובהעברת הכספים אל קופת האוצר משמש המעביד כמתווך בין העובד לבין רשויות המס, שליחות שנכפתה עליו על ידי המחוקק.
10- החבות המהותית במס היא של העובד (המערער) שהוא הנישום "האמיתי" אל מול רשויות המס בכל הנוגע לתשלום המס.
11- המעביד, משמש "מעין ערב" לחוב המס של העובד, ורשויות המס רשאיות לחייב גם אותו בכפוף לאי גביית כפל מס.
12- הלכה זו נכונה במקרה זה שבעתיים, שכן כאמור, לא זו בלבד שהמערער ידע היטב בזמן אמת כי ההסכם עמו נועד להעלים חלק משכרו מרשויות המס על מנת להימנע מתשלום מס אמת, אלא שהוא נשא בעצמו בתפקידים מהותיים וחשובים שונים בניהול כספי העמותה.
13- בנסיבות אלו לא יכולה להיות מחלוקת שהחובה לתשלום המס שלא נוכה בגין שכרו מוטלת גם עליו.
14- אם מוסכם בין עובד למעבידו כי המעביד הוא זה שיעביר את תשלום המס הרובץ עליו לידי הרשויות, מקום בו העובד מסכים להעלמת המס מהרשויות, אין הוא יכול לטעון כי העביר את חובת העברת המס לידי הרשויות למעבידו.
15- לכן במקרה זה משלא עמדה העמותה (המעביד) בחובת תשלום המס שאמורה הייתה לנכות במקור, מתחייב העובד בעצמו בתשלום המס.
16- אין רלוונטיות לטענת המערער שהוא פעל תחת תכתיבים, ואין גם כל רלוונטיות לטענתו כי הוא סיכם עם העמותה על שכר נטו והוא אינו ידוע מה היה סכום השכר ברוטו.
17- ככל שיש בהסכם לתשלום "משכורת נטו" כדי להשפיע על מישור היחסים שבין הצדדים להסכם, היינו העובד ומעבידו, אין בכך כדי לגרוע מהחבות העקרונית במס החלה על העובד.
18- ובאשר לשיקול הדעת המנהלי של המשיב לשום את העובד ולדרוש ממנו תשלום ולא לשום את המעסיק ולחייבו מקום בו לא ניכה ממשכורתו של העובד את שיעור המס המגיע ממנו לפי הדין.
.הערעור נדחה, והמערער יישא בהוצאות המשיב בסך של 25,000 ש"ח
בשולי פסק הדין: (ש.מ.)
האם הסכום שעליו משלם המערער מס הינו מגולם?
מה הדין לגבי תשלומיו למוסד לביטוח לאומי האם יראו בתשלומים אלה שהסכומים שולמו כעצמאי (לגבי ביטוח לאומי מגיע למערער ניכוי 52% מהסכומים.
באם ייפנו למעביד שלטונות המס בוודאי יראו בתשלומים ששילם המעביד ולא דווח עליהם בתלוש השכר כתשלומי נטו ויש לגלם.
יש לנכות מהעובד את המגיע לביטוח לאומי והשלים את ה% שהמעביד מעביר למוסד לביטוח לאומי ולראות בסכום זה כהוצאה מותרת. מס הבריאות על חשבון העובד בכל מקרה.
מה עם כל שאר ההפרשות המגיעות לעובד, (פנסיה, אובדן כושר פיצויי פרישה וכו.....)?
כל השאלות נותרו ללא מענה או לחילופין ללא התייחסות.
מה דעתכם?
הדין לגבי משיכות בעלים שלא הוחזרו
פס"ד מיום 24/6/2013 בבית המשפט המחוזי בירושלים, ע"מ 1911-10-10, 47226-02-11, ע"מ 47258-02-11
המקרה:
1- בעלי חברה (המנהלים) משכו כספים מהחברה ויצרו יתרות חובה גדולות לחובתם. 
2- פקיד השומה החליט שמשיכות אלו מהוות הכנסה חייבת במס כמשכורת או הכנסה אחרת וחייבם במס (דיבידנד).
3- כרטיסי החו"ז של המנהלים הראה כי שניהם משכו מהחברה סכומים הולכים וגדלים במהלך השנים תוך שהם נוהגים בחשבון החברה כחשבון פרטי שלהם לצרכיהם האישיים.
4- בסוף חודש דצמבר בכל שנה בוצעה הקטנת יתרת המנהלים באמצעות פקודת יומן, לזכות בעלי מניות בגין "הפקדה" שלהם בחברה.
5- מיד לאחר מכן ביום הראשון של השנה העוקבת , בוטל חלק עיקרי מההקטנה הזו באמצעות פקודת יומן הפוכה.
6- פקיד השומה ראה בכך עסקה מלאכותית שנועדה להראות "כאילו" החוב הוחזר.
7- המנהלים טענו כי מדובר בהלוואות בעלים שניטלו מהחברה ולא מדובר בפעולות מלאכותיות.
8- אין מחלוקת שהכספים ברובם הגדול לא הוחזרו.
קביעת בית המשפט:
1- לא מדובר בהלוואות וזאת כיוון שלא הוצג כל מסמך היכול להעיד על הסכמה בינם לבין החברה לגבי מתן הלוואות, תנאי תשלום, מועדי החזר וכו'.
2- כספי המשיכות נרשמו בדוחות החברה תחת סעיף חייבים ויתרות חובה ולא תחת קטגוריה של הלוואות.
3- גם העובדה שנרשמה משיכה של 3 מיליון ₪ לטובת המנהל שנפטר לאחר פטירתו מוכיחה כי לא מדובר בהלוואה.
4- עיון בכרטסת החברה מלמד כי הבעלים עשו בחשבונות החברה כבתוך שלהם, שולמו הוצאות פרטיות .
5- בנסיבות אלו קובע בית המשפט כי הטענה להלוואה אינה "מחזיקה מים".
6- טענת המנהלים שהם החזירו חלק מהכספים במהלך השנים אך החזר זה היה חלק קטן.
7- יתרת החוב רק גדלה משנה לשנה וזו סיבה מספקת לחייב את המשיכות כהכנסה.
8- גם הטענה שמדובר בהלוואה שלא הוחזרה כי נמחלה, יש לראות במחילת החוב כהכנסה חייבת במס.
9- לאור כל זאת צודק פקיד השומה ברצונו לחייב במס את המשיכות.
10- בית המשפט מוסיף וקובע כי הקטנת יתרת הבעלים בסוף שנה והגדלתם מחדש בתחילת השנה מהווה רישום שנועד להסוות הכנסה חייבת ומדובר בפעולה מלאכותית.
כל ההדגשים הם של ש.מ.
| 
